המרגלים בבית רחב ביריחו

איפה?

העיר יריחו, דרום בקעת הירדן, ממקומות הישוב העתיקים ביותר בעולם. יריחו הייתה העיר הראשונה אליה הגיעו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל המערבית.

מתי בתולדות העם?

המאה ה12 לפנה"ס לערך, תקופת כיבוש הארץ.

הרקע לאירועים:

בני ישראל חונים במקום הנקרא שִּׁטִּים על הגדה המזרחית של נהר הירדן לקראת כניסתם לארץ ישראל המערבית. היעד הראשון לכיבוש: העיר יריחו.

התיאור בתנ"ך:

יהושע פרק ב פסוקים א-כד

(א) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר: לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-יְרִיחוֹ. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב- וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה. (ב) וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר, הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ. (ג) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל-רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ בָּאוּ. (ד) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ. וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה. (ה) וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ, לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם. (ו) וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה, וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-הַגָּג. (ז) וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן, עַל הַמַּעְבְּרוֹת; וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם. (ח) וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל-הַגָּג. (ט) וַתֹּאמֶר אֶל-הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי-נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ וְכִי-נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, (י) כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג – אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. (יא) וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת. (יב) וְעַתָּה, הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי-עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד, וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד, וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת (יג) וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי, וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת. (יד) וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים: נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת, אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה. וְהָיָה בְּתֵת ה' לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. (טו) וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן,  כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. (טז) וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן-יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים. וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם. (יז) וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים:  נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. (יח) הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ, וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה. (יט) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם; וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת – דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם-יָד תִּהְיֶה-בּוֹ. (כ) וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה – וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. (כא) וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן-הוּא, וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ. וַתִּקְשֹׁר אֶת-תִּקְוַת הַשָּׁנִי, בַּחַלּוֹן (כב) וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד-שָׁבוּ הָרֹדְפִים. וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל-הַדֶּרֶךְ, וְלֹא מָצָאוּ. (כג) וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם. (כד) וַיֹּאמְרוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינו.

במילים שלנו:

יהושע שולח שני מרגלים לסיור מקדים לקראת כיבוש העיר יריחו. המרגלים נכנסו ליריחו, ושם השתכנו בביתה של אשה ששמה הוא רחב, אלא שהם נחשפו. אנשי המלך הגיעו בסריקותיהם אל רחב, אך זו אמרה להם שהמרגלים הסתלקו, ובינתיים החביאה אותם על הגג. אנשי המלך יצאו למרדף מזרחה, אל הנהר, ונעלו את שערי העיר.

כאשר הסתלקו עלתה רחב אל המרגלים, אמרה להם שאנשי יריחו מלאי פחד מפני הישראלים (מידע רב ערך בפני עצמו), שכן הגיעו לאזנם השמועות על חציית ים סוף והנצחונות בעבר הירדן המזרחי. היא עושה איתם עסקה: היא תציל אותם אם יחוסו על חייה וחיי בני משפחתה. הם נשבעים להציל אותה ובני משפחתה ומדריכים אותה לסמן את ביתה, אשר בחומת העיר, בחוט אדום, וכך כוחות צבא ישראל שיכבשו את יריחו ידעו שיש לספק להם אבטחה מיוחדת.

רחב מייעצת להם להשתלשל בחבל מהחלון שבקיר החומה החוצה ולברוח מערבה, לכיוון ההרים, שכן הרודפים אחריהם מחפשים אותם במזרח, בכיוון הנהר. הם עושים כך, וכעבור כמה ימים חוצים את הנהר חזרה אל מחנה ישראל.

ליהושע הם נותנים מידע רב ערך: המורל בצד השני נמוך ואין מה שימנע את כיבוש העיר.

מאז ועד היום:

רחב, באומץ לב מגלה רעות אדירה כלפי המרגלים ובוחרת להחביא את המרגלים ולהסתכן במוות שלה ושל בני משפחתה. רחב איננה חייבת לעזור או להגן על המרגלים אך בכל זאת בוחרת בעזרה וברעות.

כאז כן היום, חיילים בצבא הגנה לישראל ידעו לפעול מתוך רעות ואחווה אחד כלפי השני.

תקציר:

"וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן-יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים. וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם." יהושע פרק ב פסוק ט"ז

בעיר יריחו מתגוררת רחב ואליה מגיעים שני מרגלים שיהושע שולח לסיור מקדים, כשהם נחשפים רחב ממשיכה להחביא אותם ואף נותנת להם טיפ מאיפה ואיך לברוח, מה שהציל את חייהם. היא מבקשת מהמרגלים שכשהם יגיעו לארץ במסע כיבושם שלא יפגעו בביתה וכך באמת קורה- המרגלים מסמנים את ביתה של רחב ומדלגים עליו כשהם נכנסים לארץ. יהושע מקבל המון מידע שיעזור לאחר מכן. רחב, שלא חייבת לעזור בכלל למרגלים, בוחרת לעזור להם מתוך רעות ואחווה ואף בלקיחת סיכון על חייה.